כיועצת עסקית, אני רואה את המוטיבציה כגלגל ההנעה העיקרי בכל תחום מתחומי חיינו.
כאם צעירה לשלושה ילדים, אני יכולה לזהות את חשיבות המוטיבציה כבר מימיהם הראשונים.
החל מהניסיונות להתהפך מבטן לגב, הזחילה במטרה להגיע אל העציץ האסור בפינה הרחוקה, והטיפוס בסולם בגינת המשחקים, אפילו כשקצת פוחדים, העיקר להגיע למעלה ולהתגלש במגלשה.
המורים יכולים לראות זאת בתלמיד שרוצה להצליח במבחן. המדע – בממציאי התרופות,
ההנדסה – בממציאי המכונות והמכשירים, ועוד ועוד, ברור לכם כבר שלא חסרות לי דוגמאות.
תוכן עניינים
הרבה לפני הכישרון והיכולות הפיזיות והמנטליות הנראות לעין ו/או המוכחות, תהיה המוטיבציה בעלת התפקיד העיקרית.
המוטיבציה אם כן, יכולה בקלות לזכות לתואר – אֵם כל ההצלחות.
מאחר ולא כולנו מקשה אחת, ואנחנו שונים זה מזה, לא תמצא בהכרח אחידות בין גורמי המוטיבציה באנשים השונים. ככל שאנחנו מתבגרים ומתפתחים אנחנו לומדים טוב יותר לזהות מהם מעוררי המוטיבציה שלנו.
האם אתם יודעים מהם אותם מעוררי מוטיבציה?
מנהלים, מורים, בעלי עסקים ומנהיגים – כולם שואפים שעובדיהם יהיו בעלי מוטיבציה, תוך הכרה שהם המניעים האמתיים של הכלכלה, ההשכלה, המדע, התרבות, האומנות וההתפתחות הכללית.
מחקרים רבים מראים שרוב המעסיקים לוקים בהבנת המניע העיקרי אצל עובדיהם.
הם הניחו (ועדין מניחים) שהמניע העיקרי אצל כל העובדים, הוא התמריץ הכספי.
מבלי לזלזל בחשיבותו של הכסף לניהול השוטף של חיינו והיותו מניע מדרבן, מחקרים אחרונים מגלים, שהמניע העיקרי למוטיבציה בעבודה הוא רגשי.
הרגשות החיוביים ממלאים תפקיד חשוב בהנעת עובדים לפעולה.
מעורר המוטיבציה החשוב מכולם
ישנו מעורר מוטיבציה אחד שתמיד יהיה חשוב לכל בני האדם. כן, גם למעסיקים, המנהיגים המורים היועצים העסקיים ושות' המשוב החיובי והמילה הטובה.
כדברי השיר:-
"לא פעם זה קשה, אבל לרוב מילה טובה מיד עושה לי טוב. רק מילה טובה או שתיים לא יותר מזה"
מילות עידוד מחזקות את המורל ובהתאמה את המוטיבציה.
כמובן שכשמתווספת אליהן מחווה בדמות תוספת קלה בשכר, או תלוש להצגה או ספא הן מחוזקות, אבל אין זה אומר שבכל פעם בה אתם משבחים עובד אתם צריכים להעניק לו לצידה גמול כספי. זו פשוט דרך נוספת לחיזוק המילה. כמו בכל דבר, גם במילים הטובות ובגמול הנוסף צריך להקפיד על מינונים.
משוב
מסיבות שונות המילה "משוב" מתקשרת אצל רובינו לביקורת שלילית.
חשבו רגע על עצמכם כשאתם מקבלים ביקורת – התגובה המיידית היא של לחץ.
ולכן, כשעובד נקרא לקבל משוב הוא מגיע מראש, עוד לפני שידע בכלל מה עתידים לומר לו, כשהוא לחוץ, חרד ובעמדת התגוננות.
אם היו המעסיקים מקדישים מעט יותר תשומת לב למתן משוב חיובי, היו מצליחים לגרום לעובדים לחוש מוערכים, מרוצים, כאלה שמכירים בערכם, ושחוששים פחות גם מדבר ביקורת.
תרבות הדיבור והמשוב
לעובדה שאנשים יוכלו להעניק משוב חיובי זה לזה, גם בינם לבין עצמם, חשיבות עליונה בלמידת סביבת העבודה, כמו גם בצמיחת העסק כולו. אין הדבר אומר שהעובדים מצפים כל הזמן וכל היום אך ורק למשוב שכולו חיובי.
לעובדים דרוש משוב בונה. כזה שיראה להם שמעריכים את עבודתם, אבל גם את יכולתם להמשיך ללמוד ולהתפתח בסביבת העבודה. משוב בונה שישלב בתוכו מילים של עידוד לצד נקודות לשיפור, יובילו למערכת יחסי עבודה של אמון ובטחון.
משוב שיכלול גם ביקורת, עדיף לו שיעשה באופן פרטי, בין המעסיק לעובד.
משוב שכולו חיובי – יכול להיעשות גם בפומבי. משוב פומבי יכול להגביר את המוטיבציה גם אצל העובדים האחרים, שירצו אף הם לזכות בתורם במשוב החיובי.
חשוב שתקדישו תשומת לב להכרת העובדים כך שתדעו מי מהם בישן ויהיה נבוך מהפומביות, ומי מוחצן מספיק ויפיק הנאה והעצמה מהמשוב.
עד כאן כמה מילים טובות על חשיבות המילה הטובה להגברת המוטיבציה.
באחד המאמרים הקרובים אציע לכם מספר דרכים להעצמת הסביבה החיובית.
השאלה למעסיק ולעובד כאחד:-
האם גם אצלכם למילה הטובה חשיבות גדולה?
אשמח אם תספרו לי על דרכים שונות להעצמת הסביבה החיובית שנתקלתם בהן, יישמתם כמעסיקים, או שאולי הייתם רוצים שמקום העבודה שלכם יאמץ?
נתראה במאמר הבא
שירן אטלס – ייעוץ עסקי